<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן שס"ו</h1>
<h2>דף מז.</h2>
בדיק לן מר בבכורות בפרק יש בכור [מ"ז ע"א] לויה שילדה בנה פטור מה' סלעים דבפטר רחם תלה רחמנא [שמות י"ג]. וכתב מר דמספקא ליה אם היא פטורה מפדיון פטר חמור, מי אמרינן דנהי דבנה פטור משום דבפטר רחם תלה רחמנא מכל מקום חייבת מפדיון פטר חמור כיון דלויה לא הפקיעה במדבר או דילמא הואיל ופטורה מפדיון הבן פטורה מפטר חמור מהקישא דפדה תפדה [במדבר י"ח]. ואם תמצא לומר פטורה מהו שתפטור את של בעלה ישראל, מי אמרינן הואיל ובנו פטור אף פטר חמורו פטור או דילמא כיון דבנו אינו פטור מכח דידיה אף פטר חמורו אינו פטור. ואם תמצא לומר דאינו פטור פטר חמור דנכסי מלוג דידיה מהו בתר הגוף אזלינן או בתר ולד אזלינן. תשובה הדבר נראה לי ברור בלא שום ספק דכיון דבנה פטור מה' סלעים אף היא פטורה מפדיון פטור חמור מהקישא דפדה תפדה, דבהאי הקישא אשמעינן קרא כלל דכל שישנו בבכור אדם ישנו בבכור בהמה טמאה וכל שאינו בבכור אדם אינו בבכור בהמה [בכורות ד' ע"א], וכהנת ולויה הואיל ואינן בבכור אדם אפילו אי עברו מישראל דקיימא לן כמר בריה דרב יוסף דאמר משמיה דרבא כדפרש"י ז"ל בפרק(ים) קמא גבי לויה שילדה מישראל לא תיפקע, הילכך אף הן אינן בפטר חמור.
וגם מה שנסתפק ליה למר אם היא פוטרת פטר חמור דידיה, גם זה נראה לי ברור שאינה פוטרת, דאף בנה מישראל אינו פטור אלא משום פטר רחם דידה הא בנו מאשה אחרת אינו פטור וכמו שכתב מורנו. גם בולד נכסי מלוג מסתברא שהוא פטור דודאי בתר גופה אזלינן דבפטר רחם תלה רחמנא ופטר חמור של כהן ולוי פטור כשל חמור של נכרי דבישראל חייב רחמנא ולא בשל נכרי [בכורות ב' ע"א] ושל כהנים ולוים הפטורים מקל וחומר חזר דינם כנכרי. ועוד דאף היא כשותפת אף בולדות של נכסי מלוג שלה דהא היא אוכלת פירות כבעל דלא תקנו לו אלא משום רווח ביתא וכדאמר רבא בפרק האשה שנפלו [כתובות פ' ע"ב]. ועוד אף על גב דולד בהמה מלוג לבעל לדברי הכל מכל מקום לא פקע זכותה מיניה דאילו נגנב גנב משלם תשלומי כפל לאשה דפירא תקינו ליה רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן וכדאיתא פרק האשה שנפלו לה נכסים [כתובות ע"ט ע"א].
